הומופוביה, ביפוביה ובושה מופנמת
עודכן: 10 באוק׳
הומופוביה היא עוינות כלפי הומואים. ביפוביה היא עוינות כלפי ביסקסואלים, גם בחדרים הומואים. בושה מופנמת היא מה שקורה כשהעוינות הזו מתיישבת לך בראש ומתחילה לשטור בחינם. תפגוש את שלושתן. לתת להן שם זה לא טיפול. ככה אתה מפסיק לקרוא לקול הזה ״סטנדרטים״.
מבחוץ
חוקים, אגרופים, בדיחות בעבודה, משפחה שתקבל אותך רק אם תישאר רווק, מוסד דתי, גבול. זו הומופוביה כמזג אוויר. לא מתווכחים עם מזג האוויר. לוקחים מעיל, תוכנית או דרך החוצה. לחיות כגבר הומו או ביסקסואל במדינה עוינת.
ביפוביה מצד סטרייטים נשמעת כמו האשמה בחמדנות או בבלבול. מצד גברים הומואים היא נשמעת כמו ״תבחר צד״ ו״אתה תעזוב אותי בשביל אישה״. גברים ביסקסואלים ומחיקה ביסקסואלית.
הקול שבראש
אתה נרתע מקאמפ. אתה רוצה רק גברים שיעברו כסטרייטים במשרד של אבא שלך. אתה דוחה בדיקות כי תוצאה תהפוך את זה ל״אמיתי״. אתה נשאר בנישואים כמסווה. אתה מתייחס לגברים חיוביים ל-HIV כמלוכלכים גם אחרי U=U. זו בושה מופנמת שעושה את העבודה של ההומופוביה. גבריות, קאמפ והלחץ לעבור כסטרייט.
זה נפוץ. זה ניתן לטיפול. זו לא אישיות.
מה לעשות עם זה
שים לב לכלל (״אסור לי להיראות הומו בחנות הזו״) ושאל של מי הכלל הזה. חלק מהכללים שומרים עליך השנה. חלק הם שאריות. בריאות נפשית לגברים הומואים וביסקסואלים הוא המשאב המעמיק יותר. מטפל שמבין את החיים האלה עדיף על ציטוט מוטיבציה.
אם הקול אומר לך להיעלם, אם אתה במשבר, איך לקבל עזרה.