גבריות, קאמפ והלחץ לעבור כסטרייט
עודכן: 10 באוק׳
גברים הומואים וביסקסואלים חוטפים משני הכיוונים. קאמפי מדי, ואתה בדיחה, סיכון בעבודה, גבר שחלק מהגברים לא יצאו איתו. נראה סטרייט מדי, ומאשימים אותך בהומופוביה מופנמת, ב״מעבר כסטרייט״, בבחירה בדרך הקלה. שני הלחצים אמיתיים. אף אחד מהם אינו אישיות שאתה חייב לציבור. מותר לך לחיות בגוף ובסגנון שאתה יכול לסבול.
״נראה סטרייט״ זה גם שוק וגם מגן
באפליקציות, ״גברי בלבד״ הוא לעתים קרובות שיטת דירוג: פחות נשי, פחות שחור, פחות אסייתי, פחות בולט. לפעמים זו גם הדרך של גבר לשמור על העבודה או לא להיות מותקף. שני השימושים מסתבכים זה בזה. אפשר להגן על עצמך בלי לפרסם בוז לגברים שלא יכולים או לא רוצים לעבור כסטרייטים.
אם אתה נמשך רק לתחפושת גברית צרה, זה עניינך במיטה. אם אתה מתייחס לגברים קאמפיים כאל זיהום, זו הומופוביה עם מנוי לחדר כושר. הומופוביה, ביפוביה ובושה מופנמת נותן שם לקול הפנימי.
קאמפ הוא תרבות, לא פגם
קאמפ, כלומר שנינות, הגזמה, תיאטרליות, הליכה, אינטונציה, הוא אחד הדברים שהתרבות ההומואית באמת המציאה ושמרה. זו לא הדרך היחידה להיות הומו. זה גם לא שלב שאמורים לצמוח ממנו אחרי שקונים דירה. מהי תרבות הומואית? אינו חוברת שיווק של ״נראה סטרייט״.
יש גברים שהם קאמפיים כי זה מי שהם. יש שמשתמשים בזה כשריון. יש שמורידים את זה במשרד ולובשים מחדש בבר. מעבר בין קודים הוא מיומנות, לא חטא, כל עוד אתה לא מעמיד פנים שגרסת המשרד היא ה״אמיתית״.
תפקידים, גופים, ואותה משטרה
אותה שיטה שמדרגת גבריות תגיד לך שפסיביים צריכים להיות קטנים, אקטיביים קשוחים, דובים עליזים, וטווינקים פגי תוקף בגיל 30. הכול דרמת תחפושות. דוב, לוטרה, טווינק ושבטי גוף אחרים ומה פירוש אקטיבי, פסיבי, ורסטילי, ורס אקטיבי וורס פסיבי? שימושיים עד שהם הופכים לכלוב.
הנזק לדימוי הגוף הולך בעקבות אותו דירוג. דימוי גוף, תרבות חדר הכושר והפרעות אכילה הוא עמוד הבריאות.